Ibn Ezra Second Commentary Tehillim 19 – אבן עזרא פירוש שני תהלים יט‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ ^א (ב) הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד⁠־אֵ֑ל⁠ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דָ֗יו מַגִּ֥יד הָרָקִֽיעַ׃ (ג) י֣וֹם לְ֭יוֹם יַבִּ֣יעַֽ אֹ֑מֶר⁠ וְלַ֥יְלָה לְּ֝לַ֗יְלָה יְחַוֶּה⁠־דָּֽעַת׃ (ד) אֵֽין⁠־אֹ֭מֶר וְאֵ֣ין דְּבָרִ֑ים⁠ בְּ֝לִ֗י נִשְׁמָ֥ע קוֹלָֽם׃ (ה) בְּכׇל⁠־הָאָ֨רֶץ׀ יָ֘צָ֤א קַוָּ֗ם⁠ וּבִקְצֵ֣ה תֵ֭בֵל מִלֵּיהֶ֑ם⁠ לַ֝שֶּׁ֗מֶשׁ שָֽׂם⁠־אֹ֥הֶל בָּהֶֽם׃ (ו) וְה֗וּא כְּ֭חָתָן יֹצֵ֣א מֵחֻפָּת֑וֹ יָשִׂ֥ישׂ כְּ֝גִבּ֗וֹר לָר֥וּץ אֹֽרַח׃ (ז) מִקְצֵ֤ה הַשָּׁמַ֨יִם׀ מֽוֹצָא֗וֹ וּתְקוּפָת֥וֹ עַל⁠־קְצוֹתָ֑ם⁠ וְאֵ֥ין נִ֝סְתָּ֗ר⁠ מֵחַמָּתֽוֹ^ב׃ (ח) תּ֘וֹרַ֤ת יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה תְּ֭מִימָה מְשִׁ֣יבַת נָ֑פֶשׁ עֵד֥וּת יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה נֶ֝אֱמָנָ֗ה מַחְכִּ֥ימַת פֶּֽתִי׃ (ט) פִּקּ֘וּדֵ֤י יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה יְ֭שָׁרִים מְשַׂמְּחֵי⁠־לֵ֑ב⁠ מִצְוַ֥ת יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה בָּ֝רָ֗ה מְאִירַ֥ת עֵינָֽיִם׃ (י) יִרְאַ֤ת יְהֹוָ֨היְ⁠־⁠הֹוָ֨ה׀ טְהוֹרָה֮ עוֹמֶ֢דֶת לָ֫עַ֥ד⁠ מִֽשְׁפְּטֵי⁠־יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה אֱמֶ֑ת⁠ צָֽדְק֥וּ יַחְדָּֽו׃ (יא) הַֽנֶּחֱמָדִ֗ים מִ֭זָּהָב וּמִפַּ֣ז רָ֑ב⁠ וּמְתוּקִ֥ים מִ֝דְּבַ֗שׁ וְנֹ֣פֶת צוּפִֽים׃ (יב) גַּֽם⁠־עַ֭בְדְּךָ נִזְהָ֣ר בָּהֶ֑ם⁠ בְּ֝שׇׁמְרָ֗ם עֵ֣קֶב רָֽב׃ (יג) שְׁגִיא֥וֹת מִֽי⁠־יָבִ֑ין⁠ מִֽנִּסְתָּר֥וֹת נַקֵּֽנִי׃ (יד) גַּ֤ם מִזֵּדִ֨ים׀ חֲשֹׂ֬ךְ עַבְדֶּ֗ךָ אַֽל⁠־יִמְשְׁלוּ⁠־בִ֣י אָ֣ז אֵיתָ֑ם⁠ וְ֝נִקֵּ֗יתִי⁠ מִפֶּ֥שַֽׁע רָֽב׃ (טו) יִ֥הְיֽוּ⁠־לְרָצ֨וֹן׀ ^גאִמְרֵי⁠־פִ֡י⁠ וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗היְ֝⁠־⁠הֹוָ֗ה⁠ צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א ‹ר4› פרשה פתוחה

^ב מֵחַמָּתֽוֹ =ש1
• ל!=מֵֽחַמָּתוֹ (מקום הסילוק, או געיה וחסר סילוק לאחריה)
• הערות ברויאר ודותן והמקליד

^ג יִ֥הְיֽוּ⁠־לְרָצ֨וֹן׀ =ש1 לגבי הטעמים, אך אין בו מקף; וכך קרא ברויאר את התיבה בכתי"ל ולפי כללי משרת של לגרמיה בתחום שלטון פזר (טעמי המקרא עמ' 265; והשוו לעיל יז, יד), וכך גם במג"ה ובמכון ממרא לגבי הטעמים.
• ל=<יִֽהְי֥וּ⁠־לְרָצ֨וֹן ׀> (געיה ומרכא בתיבה המוקפת) וכן דעתו של המקליד ע"פ BHS; אמנם לפי דותן ל=<יִֽהְיֽוּ⁠־לְרָצ֨וֹן ׀> (שתי געיות בתיבה המוקפת) ואילו לפי ברויאר כאמור לעיל ל=<יִ֥הְיֽוּ⁠־לְרָצ֨וֹן ׀>.
• קורן=יִהְי֥וּ (מרכא מלרע) בדומה למ"ש=יִֽהְי֥וּ; בסימנים כתבו ע"פ ברויאר במהדורה הראשונה, ושינו ל-יִ֣הְיֽוּ (?!) במהדורת התנ"ך השלם.

E/ע

הערותNotes

(א) למנצח מזמור – זה המזמור נכבד מאד, והוא קשור עם מלאכת השמים. ועתה אפרשנו בדרך קצרה, רק לא יבינהו מי שלא למד חכמת המזלות. (ב) השמים – תנועת הגלגלים שהן שוות בדרך אחד ושונות בדרך אחרת והולכות על דרך ישרה בעצמם ואיננה ישרה כנגד יושבי הארץ. ומידת התנועה לא תוסיף ולא תגרע בראיות גמורות והיא תוסיף ותגרע במראית העין. והנה היודע^א דרכי העגולות יודע דעת עליון. והנה השמים כמו מלמדים מורי צדק, על דרך או שיח לארץ ותורך (איוב י״ב:ח׳). והנה השמים – הם מעונות הכוכבים. ומלת מספרים – בעבור היותם עומדים על מתכונת אחת, וזה הוא כבוד השם. ואמר אל – להודיע כחו. ומגיד הרקיע – שהוא האויר כמו שפירשתי בפרשת בראשית, דברים מתחדשים בכל יום, על כן כתוב ומעשה ידיו. כי עם השמים כתב כבוד אל, וזה אמת כי יקבל האויר כח המשרתים והצבא הגדול. (ג) יום – יש ראיות גמורות מחכמת החשבון כי מערכת השבעה משתנה^ב בכל חלקיה, ולעולם לא תמצא מתכונת מערכת דומה לאחרת, אילו היה העולם עומד אלפי אלפים רבבות שנים. גם זה מפורש בספר יצירה. ובעבור זה מה יתחדש ביום הזה יודיענו ליום הבא זה לזה, ודור אל דור, כי בכל יום יש דבר חדש. ואין טענה מדברי שלמה: ואין כל חדש (קהלת א׳:ט׳), כי על הכלל ידבר. יביע – שלא יפסק, כמו: מבוע (ישעיהו מ״ט:י׳). או כמו: יגיד, הנה יביעון בפיהם (תהלים נ״ט:ח׳), כמו: אחוך שמע לי (איוב ט״ו:י״ז). וטעם יום ולילה – הזמן עומד. (ד) אין – הזכיר כי אין לשמים פה כגוף בן אדם. וטעם אומר – הם הדבורים שיש להם טעם שלם, כאומר ראובן חי, וזה לא יהיה רק מחובר דברים, והדבר הוא ראובן, והקול ישמיע אות רי״ש ראובן. והנה הזכיר כי במראה העין של גוף ומראה עין הנשמה הפנימית החכמה יראה אמונת ספור שמים ומה שיגיד הרקיע. (ה) בכל – קוום – כמו: קו לקו (ישעיהו כ״ח:י׳) והוא המכתב, ומ״ם קום שב אל השמים (תהלים י״ט:ב׳). והטעם כי מכתבם יקרא בכל מקום ויבינו מה טעמי כל המשכילים בכל מקומות הארץ. ובקצה תבל – היא הארץ המיושבת, מליהם ישמיעו. והנה ספור והקו^ג הוא הספר והם שהזכיר^ד בעל ספר יצירה בספר וספר וסיפור, כי אלה שלשתם עיקרי כל החכמות. וטעם להזכיר השמש כי הוא גדול מכל גוף, והתנועות העליונות כולם קשורות בו, והוא מוליד הזמן השוה והשונה, והיום והלילה והמתכות והצמחים וכל החיים תלויים בשמש. וככה אמר שלמה: תחת השמש ואהל נוה, כמו: איש לאהליו, כי השמש קבוע בגלגל בראיות גמורות מחכמת מלאכת השמים. ויש אומרים: כדמות אור, וכמוהו: לא יאהיל. ולפי דעתי: שאל״ף יאהיל נוסף, כאל״ף והאזניחו נהרות, והוא^ה מגזרת לא יהלו אורם (ישעיהו י״ג:י׳). וטעם בהם – בשמים. (ו) והוא – הוא נסתר מעיני יושבים על הארץ, כנגד מרחק המדינות מקצה מזרח. והמשילו לחתן בעבור שכל רואיו שמחים בו. וטעם כגיבור – בעבור שירוץ גלגלו בו ולא ייעף ולא ייגע.⁠¹ (ז) מקצה – הזכיר תנועותיו כפי תולדתו באמת שהיא הפך התנועה הגדולה. ומלת תקופה – כמו: כי הקיפו ימי המשתה (איוב א׳:ה׳), הקיפוני (תהלים כ״ב:י״ז). וטעם ואין נסתר – כי חמת השמש בעולם כדמות חום הלב בגוף האדם, מראיות חכמת התולדת. והנה הוא חיי כל הגופות. (ח) תורת – אמר רב סעדיה הגאון: כי תחסר מלת יאמר, כי השמש יאמר תורת השם תמימה. ולפי דעתי: שהזכיר עד כה איך יוכל המשכיל למצוא עדות על האלהות ולהכיר מעשיו, ואמר דוד גם יש עד^ו אחר נכבד ממנו ויותר נאמן, והיא תורת השם ועדותיו ופיקודיו ומצותיו ויראתו ומשפטיו. ופירוש תורה – שתורה הדרך הישרה בסימנים נזכרים, כמו: תורת הצרעת (ויקרא י״ד:נ״ז) והנזיר. והזכיר משיבת נפש – כי התורה תסיר הספק מן הנפש. וטעם לאמר תמימה – כנגד השמש בעבור היות השמש תמימה באורה ואיננה כמו הלבנה. וטעם משיבת נפש – כשמש, כי מעת היות השמש בחצי גלגל העולה תשוב נפש רבים מהחולים, הפך מה שיקרה בהיותו בחצי גלגל היורד, והרופאים ידעו זה. ועדות הדברים העתיקים מפי המעידים שראו בעיניהם ובעבור שלא יוכל אדם לדעתם מדרך הראיות אמר מחכימת פתי. ואמר שנאמנים הם ואינם כזב אף על פי שאינם יודעים אותם חכמי לב. ואמר על התורה תמימה כי אין צריך לעדות עד^ז אחר עמה. (ט) פיקודי – מגזרת פקדון והמה הנמצאות בכח הנשמה בכל אדם בהיותו בר מצוה והשם הפקידם בלב. והזכיר ישרים עמהם כי כל המשכילים מחכימים עליהם בדרך הישר שאין שם מכשול. ואמר משמחי לב – כי בעבורם יגיע החכם למעלת שמחת עולם וכנגד השמש הזכיר ישרים בעבור כי מהלך השמש על סדני גלגל המזלות והוא הדרך הישר. ועוד יתרון לפקודים כי השמש פעמים נוטה מגלגל המישור. ושמחת^ח לב כנגד השמש כי ככה הוא רק ביום תשמח ולא בלילה והפקודים משמחים תמיד. ומצות י״י – מצות עשה וקראם מצות בעבור שאין כתוב ברובם למה צוו. ואמר עליהם ברה – כי כן הם לברי לבב, על כן מאירת עיניים – כאדם שהיה בחשך. וכנגד השמש אמר ברה כי אין בה כדמות שחרות בתוכה כמו ללבנה ויתרון המצוה כי העבים יסתירו אור השמש ביום ולא כן המצוה. ומאירת עינים – כי היא אור העולם ביום גם בלילה כי אור הלבנה מורה^ט בראיות גמורות. (י) יראת – מצות לא תעשה. ואמר טהורה – כי הטהור הוא שלא יתגאל במצות לא תעשה. עומדת לעד – שלא יתכן שהשם יתיר האסור. וכנגד השמש אמר^י טהורה בעבור שיש פעמים שיקדר השמש אף על פי שגופה טהור, הוא רק הדבר כנגד אחרים. והשמש עומדת לעד כי איננה מורכבת כמו הנבראים מהארבעה יסודות, אף על פי שתשתנה עמידת השמש כפי הרוחות. משפטי – ידוע כי משפטי חכמת המזלות כפי מערכת המשרתים בערכם אל השמש, ויש משפטים בערכים מכחישים אלה לאלה ובעבור זה יטעו בעלי הדין, על כן אמר על משפטי השם: צדקו יחדו. (יא-יב) ואחר שהשלים לדבר על יתרון התורה המועלת למשכיל בעולם הבא הזכירה כנגד תענוגי זה העולם: הנחמדים – אנשי העולם מתאוים להיות להם זהב ופז רב הם אבנים יקרות בעבור שהם עומדים וימצאם בשעת הצורך בעבור היותם עומדים בעצמם ולא יחסרו ולחכמה יתרון עליהם כי האדם ימצאנה בחייו ובמותו. וטעם ומתוקים – כי המאכל צריך אליו כל חי טוב ורע. אמר כי תענוג החכמה יותר מתענוג המאכל המתוק ואין למעלה מהדבש בעבור היות המאכל תענוג רגע והחכמה לעולם. גם טעם מתוקים הם מדבש ונופת – למשכילים לבדם לא לכל אדם, על כן: גם עבדך. ומלת בהם כמו הנחמדים. (יב) וטעם בשמרם עקב רב – ידעתי כי בשמירתם שכר רב יקבל השומר. והנה יועילו^יא בעולם הזה ובבא. (יג) שגיאות – יתכן היות האל״ף תחת אות הכפל או תחת יו״ד, כמו: שכיות החמדה (ישעיהו ב׳:ט״ז) והטעם אני נזהר בכל מאדי רק אפחד אולי משגה יקרה^יב לי, על כן אמר: מנסתרות ממני נקיני. (יד) גם – יתפלל אל השם שיסובב סבות כי לו נתכנו עלילות שיחשכהו מחברת הזידים ומרעתם ואל ימשלו בו. וטעם אז איתם – אז אהיה תם והיא מלה זרה. והטעם כי לא יוכל לשמור המצות אם ימשלו בו זידים כי יכריחוהו. (טו) יהיו לרצון אמרי פי – שלא ימשלו בי זדים. וטעם צורי – שלא יפחד שימשלו בו זדים^יג ואילו היו מושלים בו אין לו גואל מידם זולתו,⁠^יד על כן: י״י צורי וגואלי.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

¹ השוו ללשון הפסוק בישעיהו מ׳:כ״ח.

^א כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896: ״יודע״.

^ב כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״משתנות״.

^ג כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״והקיו״.

^ד כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896: ״שהזכירה״.

^ה כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״והוא״.

^ו כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״עד״.

^ז כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״עד״.

^ח כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896: ״שמחת״.

^ט כן בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896. בכ״י פרמא 2062: ״כי אור הלבנה אינה מאירה״.

^י כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״אמר״.

^יא כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896: ״יועיל״.

^יב כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״מקרה ישגה״.

^יג כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״זדים״.

^יד כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״זולתו״.

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון